סיבות להתנגדות לצוואה
בעת הגשת התנגדות לקיום צוואה חייב המתנגד להגיש לרשם לענייני ירושה את הסיבות שבגללן הוא סבור שיש לפסול את הצוואה ולא להוציא צו קיום צוואה. סיבות אלה יכולות להיות שונות ומגוונות, אבל הן מתחלקות בעיקר להתנגדויות על בסיס פגמים טכניים ולהתנגדויות בשל סיבות מהותיות.
התנגדות לצוואה מסיבות טכניות
עריכת צוואה כוללת, מלבד התוכן המהותי ופירוט חלוקת עזבונו של המוריש, גם כמה וכמה כללים טכניים הקבועים בחוק, שנועדו להבטיח את תקפות הצוואה לאחר מותו של עורך הצוואה, ולהפוך אותה למסמך משפטי לכל דבר. כך, למשל, אם הצוואה נערכת ללא נוכחות עדים, היא חייבת להיכתב, כולה, בכתב ידו של עורך הצוואה. פעמים רבות מוגשת התנגדות לצוואה רק מכיוון שהמוריש הדפיס את הצוואה, והתוספות היחידות בכתב ידו הן חתימתו, התאריך שעל הצוואה או תוספות אחרות. פגם כזה עלול להטיל ספק באמינות תוכנה של הצוואה, ולהביא לביטול צוואה בידי בית המשפט.
אם מדובר בצוואה שנערכה בפני עדים (בהתאם לנוסח החוק), ניתן להגיש התנגדות לצוואה אם יש חשש כי העדים עצמם לא היו כשירים לשמש כעדים, או אם העדים לא מילאו את חובתם על פי חוק במלואה. כמובן שאם אחד העדים מוזכר בעצמו בצוואה, או היה מעורב בכתיבת נוסח הצוואה, די בכך כדי להביא לפסילת צוואה.
התנגדות לצוואה מסיבות מהותיות
הבסיס לכל התנגדות לצוואה מסיבה מהותית הוא ההנחה שעורך הצוואה לא ערך אותה מתוך מודעות או כוונה מלאה. למשל, במקרים בהם יש ספק באשר לכשירותו הגופנית או הנפשית של עורך הצוואה, ייתכן כי הוא התבקש לכתוב את הצוואה מבלי שהבין את משמעות המעשה. במקרים אחרים, יכול לעלות החשש כי עורך הצוואה אכן החל במלאכת עריכת הצוואה, אך לא התכוון לסיים אותה, או התכוון להכניס בה שינויים טרם מותו, שעליהם הודיע בעל פה לעורך דין, לעדים או לגורמים אחרים (שאינם מוזכרים בעצמם בצוואה).
חששות נוספים שיכולים לשמש עילה להגשת התנגדות לצוואה הם מקרים של השפעה בלתי הוגנת על עורך הצוואה מצד אחד או יותר מן היורשים המוזכרים בצוואה, בייחוד במצבים בהם עורך הצוואה אינו נמצא בקשר עם יורשיו הפוטנציאליים על פי דין. החשש הזה גובר אם קיימת סכנה כי בעת עריכת הצוואה היה עורך הצוואה נתון ללחצים, איומים או סחטנות מצד מי מבין היורשים או בעלי העניין.
אם קיים חשש אמיתי כי לאחר פטירתו של עורך הצוואה יוגשו התנגדויות לצוואה מסיבות כאלה, מומלץ לצרף לצוואה כבר בעת עריכתה תצהיר נוטריוני של עורך דין המעיד על אמיתות כוונותיו של עורך הצוואה, או חוות דעת רפואית המעידה על כשירותו של עורך הצוואה בעת שערך אותה. הצורך במסמכים אלה גדול בהרבה אם הצוואה נמסרה בעל פה ("צוואת שכיב מרע") לפני מותו של המוריש.
